בִּנְיָן אַהֲבָה/ סופיה פרבר
כָּל אַחַת וְאַחַת מֵהַשְּׂרִיטוֹת עַל לִבֵּנוּ,
יֵשׁ בָּהּ אֶבֶן יְסוֹד.
כָּל אֶבֶן וָאֶבֶן אֵינֶנָּה מְאוּסָה,
אֵינֶנָּה נִזְרֶקֶת מֵאִי יְכֹלֶת הֲכָלַת הַכְּאֵב.
הִיא מוּרֶמֶת בִּשְׁתֵּי יָדַיִם אוֹהֲבוֹת,
כָּךְ, כְּפִי שֶׁהִיא,
לֹא מְסֻתֶּתֶת, לֹא מְשֻׁיֶּפֶת,
כָּךְ, עַל כָּל פְּגָמֶיהָ וּמוּשָׁלְמוּתָה.
מֻנַּחַת בְּחֶרְדַּת קֹדֶשׁ בִּמְקוֹמָהּ.
כָּל אֶבֶן וָאֶבֶן הִיא אֶבֶן פִּנָּה בְּבִנְיָן אַהֲבָתֵנוּ הַנִּצְחִית.
את השיר כתבתי תוך שאני מתבססת על המשפט מספר תהילים: "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה" ( תהילים קיח כב)
פירוש המשפט – דווקא הדבר שמאסו ולא רצו בו, הפך להיות הדבר החשוב ביותר.
את הרעיון המרתי לנושא הריבים – דווקא הריבים, שכולנו מואסים בהם. דווקא הם, מסוגלים לבסס את הזוגיות ולהפוך לבסיס היציב להתפתחותה. כל ריב יכול להעצים, להפיל חומות הגנה, לפוגג פחדים עמוקים ולחשוף אותנו, כמי שאנחנו, במלוא יופינו הפגום והמושלם, כפי שהוא. כל ריב יכול להפוך להיות אבן היסוד בבניין הזוגיות.
איך עושים את זה?
צריך ללמוד איך לריב. כן, מה ששמעתם. ריב צריך לדעת לנהל. כולנו חושבים שריבים נובעים מתחושות ופגיעות קשות ולכן כל הכלים כשרים. זהו, שלא. ממש לא! גם בריבים, יש כללים.
וריב נכון, תאמינו או לא, יכול לעזור לנו לבנות את הזוגיות ולחזק אותה.
דמיינו אתכם במצב של ריב. איבוד שליטה מוחלט, מילים קשות הנזרקות לאוויר מתוך כאב ותסכול, צעקות, תחושה שלא רואים או שומעים אותנו. או, שקט, התרחקות, דממה קשה ומתחתיה סערה.
כך או כך, אלה לא הדרכים לנהל ריב, במצבים כאלו אנו מוסיפים תסכולים ופגיעות. ומכאן, ריחוק. גם כשמשלימים, התחושה שדברים לא באמת נשמעו, נשארת ונחזור לְגַלְגַּל ריבים בלתי פוסק על אותם הדברים בדיוק.
כשרבים נכון, לומדים לשוחח. לומדים לבטא את הרגשות, הצרכים והכאב שלנו ולא להטיח האשמות. מבינים שלהבין את הצד השני, לא מחייב להסכים איתו. אלא פשוט להבין שיש לבן.ת הזוג את הדרך וההיגיון שלו.ה. ברגע שבני.ות הזוג מרגישים שרואים אותם, הרבה מהכאב מתפוגג מאליו. מכאן, הדרך סלולה לשיח מקרב, מבין ומכיל שלוקח את שורש הבעיה ומפרק אותה. ואז, מתחילה בנייה. רק שהפעם, הבנייה חזקה יותר, מושתתת על כל אותם ריבים שבנו ולא הרסו. כל ריב או קושי הופכים להיות אבן פינה, אבן יסוד בתוך בניין הזוגיות ההולך ומתחזק.
קדשו את הריבים, את המילים המונחות בחלל החדר בזמן הריב. גם אז, בשעת כאב, כל מילה נוכחת ונשארת. יש לה קיום בעולם הזוגי שלכם והיא משפיעה על הנפש. גם בשעת כאב, בחרו במילים שיבנו.